קריאה במקור

יוסף אבן יחיא על אסתר · פרק 7 · פסוק 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
והמלך קם בחמתו וגו׳ כדי לקחת קורת רוח בגינה ולהתקרר מעט מחימת וחום כעסו.
2
והמן עומד וגו׳ ר״ל המן אשר היה מיסב על צדו במיטתו במשתה היין כי כלם היו מסובין על צדיהן במטותיהם. וכאומרו לעיל מטות זהב ושן וכן עוד היום המנהג בתוגרמה. קם ממטתו אשר היה מיסב עליה והלך במטת אסתר והוא מקום מושבה לבקש על נפשו ממנה כי חשב שלהיותה אשה אשר בטבעיהן רכות ורחמניות יועילו לו דבריו המתוקים וההלציים. ובפרט אחרי ראותו כי כלתה אליו הרעה מאת המלך כי מכירו היה לשעבר כי חרון אפו לא היה חוזר ריקם מלפעול פעולת חרון בחוטא.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna: 1538
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001213870
הערות המהדורה
Catalog filename label: Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna 1538. Full edition title retained from the source document.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dd0e7d89851f6636ba0d62f0ed179867743700c3d679009049429903502da7ca