אם זכר אם נקבה. זכר או נקבה מיבעי. וכבר יש ע״ז דרשות חז״ל ועוד לאלוה מילין אמאי דייק זה הלשון דוקא גבי בקר ולא בצאן. ויש עוד דיוק בלשון המקרא דבבקר כתיב מתחלה תמים יקריבנו לפני ה׳ דמשמעו בבהמ״ק. ובצאן כתיב תחלה תמים יקריבנו ואח״כ כתיב והקריב אותו לפני ה׳. והנה כבר נתבאר דהקדש מיקרי הקרבה ג״כ. ואי׳ במס׳ פסחים פ׳ אלו דברים שאמרו על הלל מעולם לא מעל אדם בעולתו שהוא מביא עולתו לעזרה ומקדישו. ודייק דוקא עולה שמועלין בו ולא שלמים שאף על גב דאסורה בהנאה מה״ת מכל מקום כיון שאין בו אזהרה דמעילה לית לן בה . איברא כ״ז בצאן שאין עבודה מצוי בו מש״ה אין חשש להקדיש מבע״י. וגיזה אין דרך לגוז אלא הבעלים והוא יודע שהקדיש ונזהר בו. אבל בקר דמצוי בו עבודה וכתיב לא תעבוד בבכור שורך מאי נ״מ בין עולה לשלמים מש״ה בבקר כתיב מתחלה יקריבנו לפני ה׳ היינו בעזרה יקדישנו משא״כ בצאן תחלה יקדישנו בכ״מ. ואח״כ להקריב אותו לפני ה׳. אכן גם בבקר אין הקפד להקדישו בעזרה אלא במי שהוא בר עבודה ורגיל לכך וזה תלוי בטבע השוורים והפרות לפי המקום אם חורשין בשוורים או בפרות. מש״ה כתיב אם זכר אם נקבה אם קרוב להכשל בעבודה יקריבנו לפני ה׳:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 3 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c