פתח אהל מועד. מזה דרשו ריש מס׳ עירובין דשלמים ששחטן לפני פתיחת דלתות ההיכל פסול. ופירש״י בזבחים דס״א א׳ דדוקא שלמים כך הוא ולא עולה. והתוס׳ הקשו מדתנן במס׳ תמיד לא היה השוחט שוחט עד ששומע שער הגדול שנפתח. ולק״מ דהתם הוא משום כדי להסמיך זריקה לשחיטה וזריקה ודאי מעכב פתח אהל מועד. משא״כ במשכן שהיה רק פרכת המסך והיה אפשר לעשות הפתיחה בין שחיטה לזריקה. וגם בבהמ״ק כשר אם לא נפתח פתח ההיכל בשעת שחיטה. ויש להתבונן מ״ש שלמים דחמור בזה מעולה. ונראה משום דעולה טעונה צפון המזבח וא״כ ניכר בזה שהוא שחיטת קדשים וסכין מקדשו כדאי׳ במנחות דק״א משא״כ שלמים שאין קפידא מש״ה בעינן דוקא פתח א״מ. ומזה הוכחה דגם עולת בקר טעונה צפון כדעת חז״ל:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 3 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c