אז תרצה הארץ את וגו׳ אז תשבת הארץ וגו׳. שתי פעמים אז. על שני זמנים שדברנו. היינו בשעה שישראל מסתלקים ממנה ועדיין אוה״ע יושבים בה:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 26 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תרצה הארץ את שבתתיה. שאע״ג שאוה״ע עדיין עובדין בה מכ״מ היא מתרצית במה שאין אתם עובדים בה. וזהו דמסיים המקרא ואתם בארץ איביכם. עכ״פ אתם וגו׳. וה״ז כאם שהבן שלה מצער אותה הרבה. יש לה נ״ר כשהבן גולה ולוקה. אע״ג שלא הונח לה עדיין מאחרים מכ״מ היא כנוקמת מבנה ומתרצה מזה שהוא נענש עליה:
אז. בזמן שגם אוה״ע מסתלקים ממנה:
תשבת הארץ לגמרי והרצת את שבתתיה. מה שעבדה בשבתתינו יותר מן הראוי לה יהא השביתה הגדולה מרצה לה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c