מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים. לפי הדרש מיירי בהכשר מים כידוע וכן מקרא ל״ח וכי יותן מים על זרע וגו׳ מיירי בדין הכשר מים ותרי קראי חד להכשר מים תלושים וחד למחוברים. אבל לפי הפשט המקראות מעורבבים ויש לפרשם באופן שיהא הדין אל נכון. וה״פ דמדכתיב אשר יאכל היה במשמע שראוי לאכילה עתה לאפוקי מה שיתוקן אח״כ לאכילה ע״י בישול. ועוד היה במשמע אפילו מאכל בהמה. שהוא בכלל מאכל מש״ה כתיב אשר יבוא עליו מים. היינו שעדיין אינו ראוי לאכילה אלא כשיבוא עליו מים לבשל או לאפות כ״ז בכלל אשר יאכל. ולאפוקי מאכל בהמה שא״צ מים לאכילתה ואינו בכלל מאכל. וכן וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא. דוקא משקה אדם שנדרש לכלי לאפוקי משקה בהמה שא״צ לכלי:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 11 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c