שבר תחת שבר וגו׳. ומפרש המקרא איך יושם השבר והעין:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 24 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כאשר יתן מום באדם. כמו שהיה הדין אלו נתן מום באדם שנקרא אך אדם היינו עבד כנעני:
כן ינתן בו. במי שנתן מום בעמיתו. והיינו דאי׳ בבב״ק דפ״ד א׳ שיימינן ליה כעבדא. והזכיר הכתוב עין ושן להורות לנו דמדמה דין עמית לעבד. שדרך להכותו על הלחי ולהפיל לו שן או עין כמו דכתיב בפ׳ משפטים במכה עבד שלו דנזכר בפירוש שן ועין אע״ג דכל ראשי אברים כך הוא אלא שהמה מצוים יותר והשוה הכתוב דכך הדין בכל עמית מישראל מש״ה החל הכתוב בשבר סתם לכלול כל המומין בזה ואח״כ פירש שן ועין כדי לבאר לנו באיזה אדם מדבר בסיפיה דקרא כאשר יתן מום באדם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c