ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת. עוד נ״מ בין הכאה דבהמה לאדם. דבהכאה לבהמה ישלם תומ״י כמה הוא נישום בשוק ואין לב״ד לחוש שמא תמות לאחר כמה ימים מחמת הכאות אלו ויהי ההיזק מרובה דמכ״מ היה לבעליו למוכרה ולקבל דמי הבהמה בשעת ההיזק. [ואפילו למש״כ התוס׳ ב״ק ד״י דכחש בשעת העמדה בדין דלא שיימינן כמו שהיה שוה בשעת הכאה כ״ז שהיא בחיים. מכ״מ יותר משעת העמדה בדין לא חיישינן כלל] משא״כ מכה אדם חובשין אותו ואם ימות מהכאות אלו יומת. וכדאי׳ בכתובות דל״ג שחובשין אותו ואי מיית קטלינן ליה:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 24 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c