לא יקדיש איש אותו. לפי הקבלה קאי בקדושת מזבח. אבל אתה מקדישו הקדש עלוי לבה״ב וכדתנן פ׳ המקדיש ומפרש במשנה כיצד פודים אותו אומדין אותו כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה ליתן לבן בתו או לב״א. אכן לפי הפשט מיירי גם בבה״ב כמו בכל הפ׳ ואינו סותר הקבלה גם כן שהמקדיש לבה״ב מכוין שיתן שויו של הבכור ובזכות זה יצליח בגידול בהמתו בולדות אחרות וכמו שיבואר בסמוך. והנה זה הבכור לא שוה כלום כ״א כ״ש היינו כדי טובת הנאה שבו ואם יתן כדי שוויו בשלימות אינו מועיל כמש״כ לעיל י״ב. וכ״ש היינו דמי עלוי אינו כבוד להקדש וגם המקדיש אינו מכוין לזה מש״ה לא יקדיש איש אותו. אכל מכ״מ אם הקדישו הדין כפי הקבלה:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 27 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c