קדש לה׳. צריך לומר בשעת הקדשו קודש לה׳. וכדמוכח בנדרים ד״י לענין קרבן לה׳. ומש״ה תקנו כינוים בקדשי בה״ב כדי שלא יאמרו לה׳ קודש. הרי דמחויב לומר זה הלשון:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 27 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כן יקום. בבית ובשדה כתיב לשון יקום. משא״כ בבהמה טמאה כתיב כן יהיה משום דמשמעות קימה משמע במעלה כמו ויקם שדה עפרון ופירשו בב״ר שנתעלתה וה״נ קמה אותו בית או שדה במעלה זו שהיה עליה שם קודש. משא״כ בהמה בע״מ דבזויה מילתא להקרא בשם קודש כדאי׳ במס׳ תמורה ד״ז מש״ה ראוי להסתיר שם קודש ולא תקום במעלה זו אפילו קודם שנגאלה. וע׳ להלן י״ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c