אשר תאכל נבלה וטרפה. עפ״י הפשט המקרא תמוה. שאין מקום לפרש על חיה ועוף שהם נבלה או טרפה. שהרי דין חיה כבר נתפרש בפ׳ שמיני דטמאה לעולם נבלתה במגע ובמשא וטהורה דוקא כי ימותו ואז מטמא במגע ובמשא ובאכילה. אלא ע״כ מיירי בעוף לחוד. וכדרך המקרא כמש״כ לעיל י״ג כ׳. דמיירי במידי דסליק מינה במקרא הקודם. ואם נפרש נבילה או טריפה ויהיה הפי׳ טריפה שנשחט מטמא באכילה. זה ג״כ א״א שהרי סתם נבילה משמע ג״כ אפילו נשחטה כמו לשון הכתוב בבהמה טמאה. דבבהמה טהורה כתיב כי ימות ובטמאה כתיב נבילה משמע בכל אופן אפילו נשחט וא״כ יהא במשמע כל עוף שחוט וזה אאל״כ. ותו הא ק״ו היא מה בהמה שמטמאה במגע ובמשא שחיטת טריפה מטהרה מטומאה עוף שאינו מטמא אלא באכילה לא כש״כ. וזה הק״ו שנינו במשנה זבחים פ״ז. אלא ע״כ פי׳ נבלה וטרפה יחד. והכונה דעוף טריפה אין דרכו להיות נשחט דבהמה טריפה דרכה להיות נשחט כדי לטהר מטומאת מגע ומשא משא״כ עוף דוקא כשר דרכו להיות נשחט לאכילה ולא טריפה וממילא כיון דנטרפה למדנו דמיירי בלא נשחטה. והדרשה בפרש״י תדרש מדלא כתיב בפי׳ בלשון מבואר וכי ימות מן העוף וגו׳:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 17 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c