וזכרתי להם ברית ראשונים וגו׳. במקרא הקודם הבטיח על ברית שלא יהא כליון בקרב אוה״ע. וזה היה הברית אתם ממש. רצוני הברית שהיה עם משה הי׳ בשביל כל הדורות דלהבא. עתה מוסיף דגם בענין פרנסה בארצות אויביהם יהא משגיח בזכירת ברית הדור הראשון אשר יצאו ממצרים דכתיב ר״פ וארא וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה. שביאורו שהורגלו אבותיהם להיות תחת השגחה פרטית של הקב״ה ובזה אני חפץ להכניסם שמה כדי להשגיח עליהם וזה הברית אע״ג שלא היה אלא עם באי הארץ ארץ אשר ה׳ דורש אותה בגשמי שנה ובכל עניני פרנסה מכ״מ הנני זוכר זה הברית גם לדורות הללו שהמה בגלות. ומפרש הטעם שמועיל ברית ראשונים גם לדורות שבגלות. משום שהוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים. שכל אוה״ע ראו וידעו כי הוציאם מא״מ שנתפרנסו שמה בטוב כדי שהוא ית׳ יהיה משגיח עליהם לפרנסם. והרי הגוים אינם יודעים ומבינים ההבדל של א״י מבחו״ל סוף סוף הקב״ה הוציאם ממקום פרנסה ועליו לשמור בריתו להשגיח עליהם:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 26 · פסוק 45
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c