אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב. הכי מיבעי איש אשר בו מום לא יקריב לחם אלהיו. אבל לשון אשר יהיה בו מום משמעו מום קבוע שיהיה כ״ז שהוא בחיים ע״כ לא יקרב אפילו להתקרב ולהתחנך בעבודה. וזהו לשון לא יקרב להקריב שלא יהא קרוב להקריב. אבל כשהוא בע״מ עובר אף ע״ג שאסור להקריב מכ״מ רשאי להתחנך ולהיות קרוב לזה ואין חשש שמא ימהר לעבוד טרם יעבור המום דכהנים זריזין הן. וגם הרי מצוה עליו להתחנך לעבודה כשיעבור המום:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 21 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c