ואבדתם בגוים. ומחמת זה תהיו אבודים בקרבם. מלשון תעיתי כשה אובד. היינו אין איש מגדולי האומות משגיח לחמלה ולקרבם כפי טבע המלכות לקרב הגולים בם. אבל אתם תהיו מבוזים מחמת שיראו אותם רודפים זא״ז. וכך המדה נותנת שמי ששונא את הבריות הכל שונאים אותו. כדאי׳ בשבת דקל״ט כל שאינו מרחם עה״ב כו׳ וע״ע מש״כ לעיל י״ט ט׳. בבאור הגמ׳ בהוריות די״ג מפני מה הכל מושלים בעכברים מפני שסורן רע:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 26 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואכלה אתכם ארץ איביכם. דטבע ארץ אחרת למי שאינו רגיל באוירה ובטבע גידוליה להזיקו ולאכלו. ונדרש עצות להציל מרעה זו. ודרך המלוכה שגולים שם להיות מגן ומחסה על הגולים. ולחקור אחר עצות לזה אבל בהיות ישראל אבידה שאינה מתבקשת ואין המלך וראשי המדינה נותנים לב על הנבזים בעיניהם ממילא
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c