לאהרן ולבניו. לא ביאר הכתוב מה יעשו בה אם לאכילה או להנאה. עד פ׳ וזאת תורת המנחה שפי׳ הכתוב ואכלו אהרן ובניו. והא שסתם הכתוב כאן הוא משום שמשמעות לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו. וכן לכל כה״ג כידוע במס׳ סוכה. ואי כתיב ואכלו אהרן ובניו ה״א דאהרן יאכל בעצמו מחצה ולא יכול להאכיל לבניו וכדומה. מש״ה כתיב סתם לאהרן דמשמעו מחצה הוא שלו לעשות מה שרוצה. והדר מפרש במקרא השני דמכ״מ רק לאכילה הוא שלו היינו להאכיל למי שרוצה לבניו הזכרים. והנה בכל הקרבנות לא נזכר בזה הסדרה ענין אכילת כהנים מותרות קדשים עד פרשה צו פי׳ הכתוב תורת החטאת והאשם ושארי קרבנות זולת במנחה פי׳ המקרא ג״כ כאן דהמותר לאהרן ובניו. והיינו כמש״כ לעיל בשם הת״כ דג׳ אזכרות יש במנחה. ואכילת הכהנים היא אזכרה בפ״ע כמו הקטרת הקומץ מש״ה הוא שייך לעיקר הקרבן. משא״כ שאר אכילת כהנים אינו אלא טפל להקטרת האימורים ומכפר על אותו דבר דהקטרת אימורים מכפר:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 2 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c