רב פנינים על משלי · פרק 5 · פסוק 21

מקושר אל הפסוק הקודם יאמר אחרי שמראש ועד סוף פרשה זו הפליא עצה להרחיק מן העבירה ולדבקנו באור קדושת התורה כמדובר באר הטב בשני הדרכים הנאמרים באמת חש שלמה בחכמתו פן יאמר לו מה הועלת בחכמתך ובתוכחתך ועצתך זו כי הלא טוב טוב היה לי מניעת פיך מלהוכיח משני טעמים א' כי מוטב לי שהייתי שוגג ולא מזיד שנית כי גם כי אהה מזיד לא יחשב ה' לי עון כי הלא הכל גלוי לפניו ית' כל מעשה איש אשר יעשה ולכן מוכרח אני במעשי כי ידיעתו ית' לא תשתנה ואשר אדבק ואחבק חיק נכריה במזיד גלוי היה לפניו ית' שאעשנו על כן בא שלמה בחכמתו ואמר על הא' ולמה תשגה בני בזרה לומר ולמה תבחר להיות שוגג ולא מזיד על ידי מה שאוכיחך ואערכה לפניך וגם ותחבק חיק נכריה במזיד בטענת על כי נכח עיני ה' דרכי איש והכל גלוי לפניו יתברך ונכחו הוא מאז הגה על זאת השמה הכוללת היא לכל עון אודיעך כי לא יבצר כי מכח עיני ה' דרכי איש ויודע אם ייטיב או ירע אך לא יכריע כי עדיין הלא וכל מעגלותיו מפלס האיש הנזכר אנה תטה בחירתו כי בידו לפלס ולהכריע ולא יוכרח בידיעתו ית':