ועל הנכריה אמר כל באיה לא ישובון כלומר בתשובה להיותם כרוכים אחריה עד אחר המות כמאמר רז"ל על לשכב אצלה בעה"ז להיות עמה בעה"ב כי יכרך אחריה כי טומאתה והמשחית הנעשה בשכבו אצלה ידבק בו ולא ירפהו עד יום מותו ומה גם שאין מספיקין בידו לשוב בתשובה אחרי אשר הוטמא וזהו כל באיה לא ישובון וגם לא ישיגו ארחות חיים לעולם והוא מאמרם ז"ל בב"ר שלעתיד לבא אברהם יושב בפתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול ליכנס ומי שחטא יותר מדאי נוטל ערלת תינוק שלא הגיעה למילה ומדבק אותה בו ומוריד אותו לגיהנם וארז"ל במסכת ערובין שהוא ישראל שבא על ארמית דמשכחה ערלתו ולא מבשקר ליה. והנה כמו זר יחשב הסר ערלת הקטנים אשר לא חטאו ולדבקו בבועלי ארמית ואם לא יבואו אלו כמנין אלו איכה יעשה ומה צורך להביא להם ערלות מן החוץ אמנם הוא כי הילד ההוא בלי ספק הוא נפש החוטאת וקנסוהו לבא למות ולהכרת ערל כי את בת ערלים שכב וטמא בריתו ויורד לגיהנם לעתיד לבא שלא יזכה לחיים המקווים רק ידון עולמית וז"א פה ולא ישיגו ארחות חיים ואמר כי מכל הרעה הזאת תוכל התורה להביאך עד תלך בדרך טובים:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 2 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f