ואל תחוש פן יטו השומעים אחריו כי הלא יראו בחוש מופת חותך כי הלא שפתי צדיק ידעון לעתור ולרצות בכל קראם אליו יתברך הוא יענם גם שלא תהיה עת רצון הם ידעו לרצות את קונם וזהו שפתי צדיק ידעון רצון אך פי רשעים כבעל הלשון הלז יהיה הפך זה שאפילו בעת רצון לא יענם הוא יתברך ואדרבה יקצוף האלהים על קולם וחבל את מעשה ידם וזהו ופי רשעים תהפוכות ולא עוד כי אם שהצדיק בהנעת שפתיו ירצה את קונו כענין הצדיקים הראשונים שבשיח שפתותם בעלמא בלי תפלה היו נענים וז"א שפתי צדיק כו' אך רשעים אין צריך לומר נענוע שפתותם כי אם גם פי רשעים שבפיהם בעצם יעתירו יהיה תהפוכות וא"כ מזה יכירו הרואים את כבוד הצדיק לפני קונו וההפך במהפך ניב שפתיו כי מה יתרון לבעל הלשון ותהי להם לחכמה מאמר הצדיק ולא ישעו אל דברי שקר המנגדו:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 10 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f