ושמא תאמר למה זה יצטער הצדיק כל כך שגם בעת שמחתו יזכור מרת נפשו וגם בעת לשחוק לא ימלא שחוק פיו כי דע אפוא כי הלא יש דרך ישר לפני איש כו' והוא מאז"ל באלה הדברים רבה כי הוא ית' נתן שני דרכים לפני איש האחד ידמה לדרך שתחלתו מישור נחמד לכל מראה עיני הרואה ואחריתו קוצים וברקוני בורות ופחתים והשני תחלתו צר ומצוקה וקוצים ודרדרים וסופו כגן עדן הארץ נאות דשא ומי מנוחות כן הנה דרכי הבחירה אשר נתן ה' לפנינו הא' לכת אחרי טובות העולם הזה ותענוגיו והנה תחלתו נחמד למראה אך אחריתו כנחש ישוך כי ירבה ללכת אחרי גוו ובכל אשר יפנה ירשיע וסופו יורש גיהנם והשני הוא אשר בשמחות וטובות העולם הזה תגעל נפשו וכל ישעו וכל חפץ לסגל לעולם הבא ושלא ליהנות מהעולם הזה ולכן האיש החומרי יקל לו לימשך בעבותות טובות העולם הזה כי הוא דרך ישר לפני איש אך אחריתה דרכי מות כי מנינו יתפרדו דרכי מות רבים הם כמה סוגי עבירות כגזל ועריות המביאים אותו למות העצמיית של גיהנם ולכן מאד מאד צריך להחרחק מהדרך ההוא עד בלי די וזהו יש דרך ישר וכו' ואחריתה כו' ומה גם למי ששמעתי מדקדק שנותו את טעמו מזכר לנקבה לומר כי ידמה תחלה לזכר אשר לא ילד ואחר כך תלד לו דרכים של מות וזהו ואחריתה בלשון נקבה:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 14 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f