רב פנינים על משלי · פרק 19 · פסוק 23

דרך העשיר שנגזלה שנתו בעשרו פן גנבים יבאו לו ומה גם בלילה שלא ישכב לבו ויתקצרו חייו מפחד לבבו כי היראה מקצרת ימים אמר כי אשר יראתו יראת ה' אדרבה היא לחיים ולא בלבד אם אין כסף שמורא לא יעלה על ראשו משודדי לילה כי אם גם אם שבע ילין שהוא שבע לעשיר מהון רב אשר איננו מניח לו לישון פן יבא השודד ומה גם בלילה בעת לינה באופן שתכפל מוראו יראת ה' ויראת שודדים על כל זה כדאי היא יראת ה' להגין שגם אם שבע הון ילין בל יפקד רע שלא בלבד יבטח שגם אם יבא השודד וחתר בחשך ביתו שלא ישליטנו האלהים לאכול ממנו כי אם גם אף לא יפקד רע ולא יקרב באהלו:

או יאמר מאמרם ז"ל בבראשית רבה כי כשהצדיק נפטר מן העולם מראין לו מה שמתוקן להם ונפשם שבעה והם ישנים ושם ביארנו בס"ד שהנפש שבעה מהטוב שמראין לה שקנתה במעשיה הטובים ולא תדאג על מה שיבצר ממנה אחר סילוקה ממעשה המצות וגם הגופים יהנו מאיכות האושר ההוא שיותן לו כח לראות בעודו בגוף ונפש כמאמר ספר הזוהר שנתוסף כח באדם בעת ההיא להביט ברוחניות שנאמר תוסף רוחם יגועון ועל ידי הנאת האושר אשר ייטיבו לראות ידבק בם כח קיום מעין הרוחניות הנצחיי ההוא ויהיו כישנים בלתי נפסדים בקבר כנודע כי אין רמה ותולעה שולטת בהם כמאמרם ז"ל וכעובדא דר' אלעזר בר' שמעון ודאחי בר יאשיה ודומיהן וזה אמר והם ישנים וזה יאמר פה יראת ה' לחיים של ע"ה וזה אמר לחיים שמורה על מה שעתיד לחיים וגם בקבר שבע ילין שנפשו שבעה ולא תדאג על צרת הגוף כענין ונפשו עליו תאבל כי הלא בל ירקד רע שיהיה כישן בל יפקד מרמה ותולעה שהוא רע באמת כי יראת ה' תנן בעדו ולא יקשה אמרו ושבע לשון זכר שהוא כאמרו וימת אברהם זקן ושבע שעליו אמרו רז"ל נפשם שבעה גו' כי להיות על ידי כן הם ישנים לאחד יחשבו ועל כן לא חלקם הכתוב לשנים לא באברהם ולא הנה: