ומה שכתב ומתישבין בדבר כו' יאמר פתח פיך שפט צדק כו' לומר שמור פתחי פיך טרם תענה פן תטעה כי אם מתון מתון כי הלא יקרה לפעמים יבא בעל דין פתי ויראה הדיין שיש לפניו טענה צודקת לאמרה ולזכות בדין ועולה על רוחו שפתיותו גורמת שלא יטעון אותה ולפעמים הוא שאינה אמת בנושא ההוא ואם יטעון הדיין אותה נמצא חושב היותו פותח פיו לאלם והוא שופט שקר על כן אמר פתח פיך שפט צדק כלומר גם שאמרתי לך פתח פיך הזהר שתשפוט צדק ולא תהיה פתיחת פיך באופן תהיה משפטיך בשקר והוא שתשים לבך אל פרטי הנושא ועומק לב הבעלי דינים מובן מהיוצא מפיהם ושמא תאמר הלא יותר לי בהיות הבעל דין עני או אביון ואראה לו טענה מוכנת לכלכלו בעניו לזה אמר אף אם הוא עני ואביון הזהר משפוט שקר כי לא אלם הוא:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 31 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f