רב פנינים על משלי · פרק 16 · פסוק 6

רבותינו ז"ל פתרו הכתובים על ענין אביי ורבה שהיו מבית עלי שנגזר עליהם ימותו אנשים מבני עשרים ומר איעסק בתורה והוסיפו לו עשרים ומר בתורה ובגמילות חסדים והוסיפו לו מ' והכריחם לכך כי הוקשה להם איך במצות מעשיות יכופר העון והלא עון עצמו אינו נמחק על כן פירשו על מה שלא העוה המתכפר רק ראשי בית אבותיו ובחסד ואמת תכופר גרמת העון מבני בניהם שיגינו על הגזרה מבוא על התולדות כאביי ורבה ודומיהם ועדיין ראוי לשית לב מה ענין ב' מצות אלה מהשאר ואחשבה כי הנה קיום העולם וקיום האדם מתיחסים כי גם הוא עולם קטן והנה ארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים ועל כן ממאמר הכתוב אם יכופר עון בית עלי בזבח ומנחה שהיא העבודה יראה הא בשנים הנותרים הם תורה וגמילות חסדים יכופר ועדיין יקשה איך יתקיים בלי הצטרף השלישית כי הלא אמרו רבותינו ז"ל שעד שלא הוקם המשכן היה העולם רותת על העדר השלישית שהיא העבודה לזה אחשוב שהוא כדומים לאביי ורבה הגלתי צריכים קרבנות כי צדיקים גמורים היו וגדולי עולם ואפשר כי זה יאמר סוף הפסוק וביראת ה' וכו' לומר מה שאמרתי בחסד ואמת הוא בהצטרף גם כן שביראת ה' סור מרע והוא תכלית הצדקות והיא ברכת ריב"ז לתלמידיו יהי רצון שיהיה מורא שמים עליכם כמורא ב"ו כאשר פירש להם שיפרשו מעון מפאת יראת ה' ולא מהמצא שם אנשים וזה אמר וביראת ה' סור מרע שהגיע לגדר שבשביל יראת ה' יהיה הסור מרע ולא על שיראנו האדם כי בזה אין צריך קרבנות: