רב פנינים על משלי · פרק 25 · פסוק 10

פן יחסדך שומע ישמע ויאמר כי על דבר הריב אתה בודה מלבך דברים רעים ודבתך אשר הוצאת מפיך מלין לא תשוב אחור ואם באת לחזור לא תוכל כי כבר הדבר יצא מפיך ונמצאת בלתי מניח מקום אל השלום לאחר השקיט הריב כי יהיה על מצחו תמיד בקרבו לא תשכח צרבת הדבה והמכוה ולא תוסיפו עוד להיות רעים אהובים כאשר בתחלה באופן יאות לך לעכב דבורך כי אחרי צאתו לא תוכל להשיבו אחור ותתחרט ולא תוכל לתקן:

(ט) או יאמר ריבך כלומר בדין ודברים אשר לך עמו הנוגע אל הדין הוא הריב ריב את רעך כלומר תריבו באהבה ורעות כשני רעים אהובים המריבים בטענות וויכוח לעמוד על אמתן של דברים מי הוא הזכאי ומי החייב על פיכם או על פי דייניכם אך סוד אחר זולת הנוגע אל הריב והדין כענין דבה רעה מאשר יתרה אפך עליו אל תגל אם ידעת על רעך רעה:

(י) כי הלא תפגום בך וברעך עמך והם שתים רעות תפגום בך שיחסדך שומע שאתה בודה מלבך והלואי לא יאמינו לך ולא יחשדוהו באשר הוצאת עליו דבה כי אם אדרבה ודבתך לא תשוב אשר דברת לא תשוב מעליו ויחרפוהו אנשים בדבה ההיא באופן שלחסדך לא יאמינו ולחושדו יאמינו: