הנה אין ספק שענין אוילים אינן חסרי דעת המשתגעים כי לא יבחינו להחשיב או לבזות מוסר אך יקרא אויל אשר יחסר דעתו מלבחור בטוב ומאוס ברע ויקרא כה כי אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות אף אם בן דעת יהיה כענין אויל עמי אותי לא ידעו ונבא אל הביאור והוא כי בהזכירו התועליות הנלמדות מהספר אמר לדעת חכמה ומוסר כו' והס שלא להזכיר יראת ה' גם כי היא גם היא מהתועליות הנלמדות וגדולה מהגדולות שבהן ובהזכירו מי ומי הלומדים ממנו הזכיר פתאים ונער כו' ואילו אוילים והם המטים עקלקלותם מדרך הטובה שילמדו בו להטיב לא הזכיר על כן בא לתת טוב טעם לשני הדברים. על הא' אמר יראת ה' ראשית דעת כלו' ולכן למה שהיא התחלת הדעת לא תחשב למדה בפני עצמה ובכלל אומרו לדעת חכמה כו' תוכלל גם היראה כי היא ראשית לה ועל הב' אמר חכמה ומוסר אוילים בזו כלומר אחר שחכמה ומוסר אוילים בזו לא יוכלו לימנות בכלל הלומדים מספר חכמה ומוסר כנודע כי בוזה החכמה לא יצליח בה בימיו עד יכיר ערכה. או יאמר טרם החילו ללמד כלל גדול על כל הלומדים הנזכרים שראוי יקדים להם יראת ה' כי הוא ראשית דעת ללמוד אך אוילים מחוסרי יראת ה' הלא יבצר מהם הלמוד למה שחכמה ומוסר אוילים בזו ובוזם יקלו מהם:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 1 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f