רב פנינים על משלי · פרק 27 · פסוק 15

דלף וכו'. הלא כתבתי לך אם תראה שהצדיקים יצר להם בעולם הזה וההפך ברשעים אל תמנע משוב עד ה' כי נאמנים פצעי אוהב וכו' ורעך ורע אביך קנך אל תעזוב רק חכם בני ושוב עד ה' ושמח לבי וגם תשיב את הזולת כאמרו קח בגדו וכו' ואולי תאמר מה תודיעני ולא אדע מרעתם ומעצמי אפרוש כי הלא הביטה וראה כמה סמיות עיני עוברי עבירה איכה נסתמו עיניהם ולבם כי הלא ילכו אחר עצות הנכריה היא טומאת כח היצר הרע הנמשל לאשת זנונים המסיתה את האדם כמפורש למעלה בראש הספר על והנה אשה לקראתו וכו' והנה שלום בפיה תדבר ובקרבה תשים ארבה כמדובר שם ואשת מדינים תקרא באמת והנה היא לאדם כדלף טורד ביום סגריר ומעונן ומטר סוחף והענין כי כאשר בהיות הדלף מכה באיש טיף טיף להדי טיף טיף עד שטורד את האיש מביתו ויצא לחוץ וינוח מהדלף ואז במקום מנוחה ימצא חשך ענן ומטר גשם מטרות עוז סוחף עליו בכל עוז גבורות גשמים מי גרם לו רעה זו הניחו את ביתו מפני הדלף כן אשת מדינים היא אשה זרה להסית ולפתות שתמיד איש תטוף מלתה כדלף עד שטורד אותו מביתו שמוציאו מבית עולמו האמתי הנקרא בית כמה דאת אמר חכמות בנתה ביתה שהוא על גן עדן או ע"ה שיש לכל אדם שם בית ומדור לפי כבודו ודלף היצר הרע מוציאו ומגרשו ממנה ובצאתו מהבית ימצא חשך סגריר ומטר גשם מטרות גיהנם עליו וזהו דלף טורד וכו' ואשת מדינים וכו' היא אשה זרה המפתה נשתוה לדלף ההוא כלומר ומי פתי יגש אליה: