אחרי הודיע אותך כי חכמות שבכתב ושבע"פ הן הם לוית חן לראשנו וענקים באושר קניני ומצילות אותנו מדינה של גיהנם בקדושתה ומועצותיה כי תשיבנו עד ה' אלהינו הנני בא להודיעך איזו הדרך תמצא חכמה ותמצא בינה וידיך תבצענה מעשה מצותיה הוא התכלית כי הלמוד גדול שמביא לידי מעשה וכמדבר הוא יתברך עם כל אחד מישראל אומר בני דע לך שאם תקח אמרי אשר אומר אליך תהיה בטוח שמצותי תצפון אתך בל ימוטו מצות תורתי מידך. או יאמר כי התורה אשר החלה לדבר ולומר עד מתי פתים עד כה כהתימה להוכיח את סוגי הבלתי כשרים בלשון רבים כי הם הרבים שמה פניה ללמד דעת את הכשר איכה יעבוד את ה' בלשון יחיד כי הם המעט והוא כי הנה המסכל חכמת התורה לא ידע איכה יעבוד את ה' עד ישאל את פי חכם נמצאו מצות ה' צפונות לו אצל החכם ולא עמו אמר בני אם תקח אתה אמרי ותדעם גם אתה הנה אז גם ומצותי תהיינה צפונות אתך ולא עם זולתך:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 2 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f