ופירש הטעם ואמר כי לא לעולם חוסן כו' והוא הפך הנמצא במשלי ערב שאיש א' היה מתפלל לקונו ואמר יהי רצון שלא תצריכני לבריות ואם תצריכני שתתן לי פנים כפני הכלב בל אבושה מלחזר על כל הפתחים ולפצור עד בוש והנה העצה ההיא הנה היא להשליך כבודו אחרי גוו ולא יאות זה למי שהיה מוכתר בכתר תורה או כתר שם טוב וכיוצא כי טוב ממנו הנפל אם יחזור וירד לשערים כ"א העושר חלף נזרו וכבודו לא נפל כי אין העניות מחלל הכבוד וז"א כי לא לעולם חוסן אבל ואם יש לך נזר בכתרים הנזכרים הנה הנם לדור ודור גם שהחוסן חלף נזר הכבוד נשאר ואיך תחללהו אם תרד לשערים ותשים פניך כפני הכלב לכן יעצתי שית לבך לעדרים ותתפרנס בכבוד גם שיהיה בצמצום:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 27 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f