בא לספר בגנות הנרגן המוליך ומביא מזה לזה דברים קשים והנה יש מדון ויש ריב ויש איש מדמם מחרחר ריב ויש נרגן והוא כי ריב יקרא בהתחלה ומדון אחר התעצמם בריב ואיש מדנים הוא המחרחר את הריב הקטן ועושה אותו גדול בעצם ובגלוי וגרגן הוא המוליך ומביא כלאחד יד כאשר יפרש ואמר הנה כאשר באפס עצים תכבה אש מאליה כן באין נרגן ישתוק מדון אף אחר התעצמם שתקנא מדון:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 26 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f