וכן בפגוש החכם עם הכסיל בחברה או ויכוח או דין הן אמת שכל רוחו יוציא כסיל ויגלה שנאתו עם החכמים כאומרו מי יתן לי חכם ואנשכנו כחמור וכיוצא בדברים אלה ואף על פי כן לא יצר לחכם כי הלא באחור ישבחנה וישקיטנה את רוחו הקשה כד"א משביחי שאון ימים והוא באמור למה תאמר כדבר הרע הזה ושוב אחור והבט מי היו אבותיך הראשונים כי הלא מגזע חכמים אנו כמוני כמוך ואיה איפה דור דעה אנשים חכמים כלם כאחד וכיוצא בהמה אז ישקוט באופן שעם כל הנגדיים אל החכם ימצא מנוח ולא עם האויל כי אין נחת כמדובר: או יאמר כל רוחו כו' ראה מה בין מדת החכם למדת הכסיל כי הלא כל רוחו יוציא כסיל באופן יתחרט לפעמים כי ישמע השומע וישיב גמולו בראשו וחמישיתו יוסף עליו אך החכם כי איזהו חכם הרואה את הנולד ונותן מעצור לרוחו הנה באחור ישבחנה ויהללנה את רוחו באומרו משובחת רוחי שלא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי נמצא שבענין אחור ישבחנה שרוחו לא השיאה את פיו לדבר מה שיתחרט בו:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 29 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f