וגם שזולת זה יש לה לחם ביתה והותר הלא תעשה כן למען תת צדקה מעמלה אשר תעמול בידיה וכפיה כי תהיה לה יותר זכות מתתה מאשר יוציא השדה וכרם וזהו ידיה שלחה כו' וכפיה כו' ובכף שתומכת הפלך כפה פרשה לעני וידיה ששלחה בכישור אותן ידיה שלחה לאביון כי בידיה ובעצמה תחפוץ לעמול מה שתתן לצדקה ובכלים שהקב"ה מכין לה הברכה בהן תתן לעני ואביון עוד עושה ד' דברים אחד שלא תמתין עד יפשוט העני ידו ליטול רק היא תשלח ידה לו תחלה שנית שלאביון התאב לכל דבר תתן פי שנים מלעני כי על כן בעני אמר כפה לשון יחיד ובאביון נאמר ידיה לשון רבים ג' שגם שהפיוס טוב לעני מהנתינה למה שהיא אשה לא תדבר דבר רק כפה פרשה וכו' ד' שלא תתן לתוך יד העני פן תחשד בשום ידה תוך ידו לכוונת קירוב דעת רק תפרוש כפה והעני יטול ויגע בחפץ אך באביון שהוא תאב לכל דבר לא תתמהמה לדקדק כי ירעב ללחם כי אם מיד תריק לו בשתי ידיה כמדובר:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 31 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f