וש"ת הלא על בית רשע סתם החרשתי אך אראה לשנואיו ית' יותר מהכל גם הם מוצלחים הם הלצים הבלתי רואים פני שכינה ובמקום אמרך ונוה צדיקים יברך הלא יתברכו הלצים לז"א אם ללצים כלומר אם ללצים תראה הברכה שאמרתי ונוה צדיקים יברך אל תחוש כי הוא יליץ שמתלוצץ עליהם לבל יספיקו לשוב משגיא להם ויאבדם ואמר הוא יליץ לומר הנה לרשע אמרתי מארת ה' אך בלצים הוא יתברך בעצמו יליץ ולא ע"י מארה בלבד ושמא תאמר הלא זה היה אם היה צד שוה שכל הרשעים יתברכו וכל הענוים יתיסרו אך הנני רואה שגם לענוים יברך לקצתם ומה בין המתברכים לענוים הבלתי מתברכים לז"א ולענוים יתן חן כלומר שאינו שכר שא"כ גם לכולם יתן אך הוא מתנת חן וחנם ולא כולם ראויים לחן רק קצתם לפי בחינת פירות מעשיהם:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 3 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f