הנה אחת ממצות התורה הית להלוות לעניי ישראל וגם את הבלתי עני טוב להחזיק בידו בהלואה בל ימוט ויצטרך הנה זה דרכם של עשירי עם שלא לתת מעותם על פני המים ואם אין משכון ביד הלוה ומה גם אם דל הוא בא' מב' יתחתנו בלוה או ע"י ערב או בתקיעת כף שלא יעבור מיום מועד והנה אם הערב יברח מן הערבות והלוה מלתקוע כף והמלוה יקפוץ ידו מה תקנתו של עני על כן אמר שלמה הנה הערב לא יאשם כי הלא רע ירוע שהן ב' רעותות כי ערב זר א' כי יצטרך לשלם מביתו וירוע שמת אח"כ לשוב ליפרע מן הלוה באופן יקוץ מהמצוה ותהיה לו באה בעבירה ואשר הלוה שונא תוקעים אם הוא בוטח:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 11 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f