רב פנינים על משלי · פרק 7 · פסוק 24

הנה כתובים אלה יצדקו לכל אחד מהג' דרכים אשר דרכנו בפסוקים הקודמים כאשר יראה הרואה בטיב שכלו אך נחזיק לבאר על פי הדרך השלישי למה שהוא מקביל אל נגדיות התורה אשר תדבר בכל הכתובים הבאים מקצת דרכיה ויתרוניה לעומ. חסרונות חכמת הזרה והוא כי אחר צוותו אותנו בל נצא מקדושה חמורה של תורה לטומאה רצוצה של חכמת טעות כי על ידה הלא כמו זר נחשבו לומדיה לפניו יתברך תחת היותם בנים לה' וכי מעט מעט תגרשם הזרה עד יפילם במהמורות בל יקומו והנה היה מקום יאמרו נא יראי ה' הנה אינו דומה ההולך לתומו לאיש נזהר כי עתה הנה הזהרתנו והודעתנו דרבי פתויה וגם כי ננסה לעבור בה לא נירא מרבבות פתוייה כי על משמרתנו נעמוד כי מוזהרים ועומדים אנו מאתך ואם חלילה תטה אשורנו אם נעבור בה הלא לא יבצר ממנו מאומה מהזהרותיך אלא לדעת לשוב עד ה' אלהינו ואל תעצרנו יד אשה עצורה לנו אשר החלה לטמאנו ולהוציאנו ממשבר בנים לה' אלהינו על כן בא שלמה ברוח קדשו כאלו התורה היא המדברת ואמר ועתה בנים כלומר עתה בהיותכם אצלי בגדר בנים כי לא באתם עד עתה אל האנחה של חכמת טעות שמעו לי להתרחק מעליה בכל אשר צויתי והקשיבו לאמרי פי ולא אל חלק שפתי זרה אשר אמרתי כי בחלק שפתיה תדיחך כי שתים הנה חלוקי דברותי מדברותיה אחד כי שלי הן אמרים ולא חלקת לשון בלי איכות שנית כי של הזרה מתייחסת אל השפתים בלבד ילבה בל עמך ומאמרי אל הפה המגיע חללו עד חלל הלב וזה אמר והקשיבו לאמרי פי מקביל אל אומרו למעלה בחלק שפתיה על הזרה: