רב פנינים על משלי · פרק 4 · פסוק 8

הנה הפסוק הקודם נאמר לעומת אמרו קנה חכמה וכו' וזה נגד אמרו אל תעזבה וכו' לומר הלא כתבתי לך שאם לא תעזבה תשמרך כו' ולא יעדתי הטבה גבוליית והוא כי הכל לפי הערכים כי ע"י העדר עזיבה תשמרך ועל אהבה לחזור בה תמיד באהבה תעדיף לנצורך שהוא גדול משמירה אך סלסלה הגדול מכלם ואז תרוממך במעלה רמה וכן תכבדך כי תחבקנה והוא כי ארז"ל לא הוו ידעי רבנן מאי סלסלה עד דשמעו לאמתיה דר' דהות קאמרה לההוא גברא עד מתי אתה מסלסל בשערך ולמדו שהוא יפוי סלסול כמיפה ומסדר שערותיו בל יהיו קצתם ארוכים וקצתם קצרים רק כעדר הקצובות מעשה מקשה ערוכות תלתלים ונמשל בתורה הוא כי החפץ לזכור תמיד כל התורה בל תמוט מזכירתו אחר למוד כל קבלתו ושיוכל לחזור הכל א' לשלשים יום או פעמים יסלסל אותה בכללים נאים וקצרים וסדרים נאותים וסימנים מתקבלים באופן תהיה תורת ה' ככלה נאה וחסודה נגד עיניו כאשר הזהירו רז"ל להסדיר סימנים לתורה בפ' כיצד מעברין על פסוק הציבי לך ציונים אמר סלסלה כענין הנזכר ואז היא תרוממך שלא בלבד תנצרכה מהיזק כי אם גם תרוממך אחרי אשר תחשיבנה לנאותה וזה יהיה לך בסדרך הכללים והסלסולים הנזכר אך אם אחר הסלסול תחבקנה והוא כדרך המחבק לבנו אשר יכניסנו מסובב מזרועותיו כן אחד הכללים אשר סדרת נאים וקצרים תתמיד תורה עד גדר תסבב את כל התורה ותקיפנה נגד פניך ועיניך כמחבק הזה המסבב את אשר יחבק בין זרועיו ונגד עיניו אז אין צריך לומר שתרוממך כי אם גם תכבדך יותר על הרוממות: