ומה שהרבוי גורם אבוד הוא בהיות השרים רשעים אך ברבות צדיקים שלהיותם הם הרבים ישתררו לא יצר לעם כי אדרבה ישמח הפך הרשעים שאפי' במשול רשע עם שאחד הוא יאנח עם: או יאמר על אשר אמר ירבו צדיקים בשום לב אל אומרו ראשונה העם ואחרי כן עם והוא להזהיר את העם הנמצא במקום שהרוב צדיקים בל ירפו ידיהם מלשוב עד ה' באמרו בשלום הצדיקים יהיה לנו שלום ולא יחסר כל טוב גם לנו בזכותם כי הלא הן אמת שברבות צדיקים ישמח העם הכולל רעים וטובים אך דע אפוא את מעשה ה' כי הן אמת שלא יחסיר טוב הארץ בעונות הבלתי כשרים פן ילקו הצדיקים והמה הרוב אך ימשול על העיר מושל רשע למען ענות את הבלתי כשרים שיעמיס עולם עליהם כי על הצדיקים לא ישליטנו האלהים ומה גם כי רוב העיר הם על כן במשול רשע יאות יאנח עם הוא הפרטי חלק הבלתי כשרים ועל כן לא אמר העם כבתחלה ועל כן טוב להם ישימו עיניהם על דרכיהם טרם תבא צרתם:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 29 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f