רב פנינים על משלי · פרק 26 · פסוק 28

ושמא תאמר אם כן אפוא בבא לפני לשון שקר לחרחר ריב אדכאהו בשוט לשון בל יראה עוד פני אל תעשה כן כי הלא לשון שקר ישנא למדכאיו אך אם כי שנאמר לו יש לו פה חלק טוב הוא יעשה מדחה שידחה אותו לומר שאינו מאמין ולא ידכאהו. או קרוב לזה כי לשון שקר ישנא דכיו ואם נראה שמראה שאינו שונא רק מקבל מה שתדכאהו ואומר זה נראה לי ואתה דע לך וכיוצא בזה והולך לו הוא שפה חלק אשר לו יעשה מדחה בחלקלקות ובקרבו ישים ארבו ושנאתו לכך אות לבל דכות אותו רק יאמר שלא יאמין לדבר הזה ושגם הוא לא יחשוב תועה על שום בר ישראל כאשר חשדו וזהו שסמך שלמה ואמר לשון שקר וכו':

(כז) הנה דברתי דופי על המריבות ועל עושיהן והנה הן לאות באמת מחמת שנאמר על כן איעצך תמנע שנאה בכל מאמצי כח ואם יבא לפניך איש ושקר בפיו שמהלל ומשבח עצמו שיפליא לעשות וידעת כי שקר מליו אל תדכאהו לאמר מי אתה הר הגדול ומי ביתך בישראל ומה יכולת עשות כי הלא בדברי אמת תקנה שונא אחד כי לשון שקר ישנא דכיו וגם לא תחניף אותו אך ופה חלק אם השומע יש לו פה חלק להשיב לו בחלקות באופן לא יכעוס עליו יעשה מדחה יעשה לו דחייה: