רב פנינים על משלי · פרק 15 · פסוק 25

מה עושה הוא יתברך בית גאים יסח ה' ויצב גבול אלמנה סוערה הנופלת ואין עוזר לה למען יכירו ההשגחה ומזה יקחו אל השאר להבין כי אין העיקר פה ודקדק לומר בית בגאים וגבול באלמנה לומר כי אפי' עיקר בית גאים יסח ומהאלמנה לא בלבד יצב הבית כי אם גם הגבול:

(כד) או יאמר ארח כו' כי גם שהצד השוה בכל צדיקים הוא שיאורו באור החיים לא ישוו כולם במדרגותם כי יש מדרגה מעלה ויש שפלה הימנה דרך משל העובד מאהבה שלא ע"מ לקבל פרס קנה לו מדרגה עליונה בעצם והעובד ע"מ לקבל פרס למטה הימנה והעובד מיראת עונש גיהנם למטה מכולם ובידו ובחירתו של אדם לעלות על העליונה שבכולם או להתיצב בשפלה מכולם אמר כי ארח להשיג החיים למעלה שתהיה לו מדרגת חיים למעלה בעצם הוא למשכיל מוכן לפניו לעלות בו ואין דבר מעכבו מלעלות עד למעלה כי ארח מישור הוא לעלות מהדרגה אל הדרגה ואין אומר השב אך הבלתי משכיל וכל ישעו וכל חפץ אינו בקיימו התורה רק למען סור משאול מיראת עונש גיהנם תהיה מדרגתו מטה בתחלת האורח ולא יעלה למעלה וזהו למען סור משאול מטה באופן כי האורח מוכן לעלות עד למעלה אלא שיש נשאר בהחלתו ויש באמצעיתו ויש בגבהו והכל בידי האדם:

או יאמר אל תתמה בראותך עמלי תורה ומצות בשפלות בעה"ז ואיה אפוא בשמאלה עושר וכבוד כי הנה ארח חיים שהיא עסק תורה ומצות מעמיד למעלה במעלה בעה"ז למי שהוא משכיל הוא השלם בתורת ה' כד"א והמשכילים יזהירו וכו' אך למען סור משאול שלא ידון בגיהנם על איזה עון אשר חטא על הנפש טרם יעלוהו לאור באור החיים על תורה ומצות על כן יהיה מטה בעה"ז בשפלות ויסורין למרק כל חטא ועון ואז ינקה ויעלה אל ה' מיד בנסעו מן העולם:

(כה) אך אין זה בעצם רק בעוד שאין ב"ה קיים אך בהיותו קיים לא היה לו ישראל וחטא בידו שהיה מתכפר ע"י הקרבנות וע"י כן לא היה לצדיק חלאה לימרק בגיהנם שישפילוהו פה לנקותו ויזכה למעלה בעה"ז והע"ה על כן אחרי אמרו שלמה כי הצדיק לנכות איזה עון הוא מטה בקש מאתו יתברך בית גאים יסח ה' ויצב גבול אלמנה הוא בית המקדש ואז צדיקים ישמחו ויעלצו גם בעה"ז כמדובר: