רב פנינים על משלי · פרק 17 · פסוק 13

אך הכסיל באולתו גם את אשר הטיב לו עושה רעה ולכן טוב פגוש דוב שכול באיש מפגוש כסיל בעת אולתו כי הלא הוא משיב רעה תחת טובה ולכן לא תמוש רעה מביתו:

(יב) או יאמר מה שכתבנו בס' חבצלת השרון כי קל כצבי לצדיק להנצל מחיות רעות כי בצדקתו מורא וחתת צלם אלהים אשר על פניו תפול עליהם אך הנופל בידי אדם רע אין תקומה כי הלא בחירתו חפשית וזה אמר טוב פגוש דוב שכול בנקרא איש הוא השלם כנודע מכל אנשים שבמקרא ואל כסיל באולתו שלא יפול מורא הצדיק לשוב מרעה ועל פי בחירתו יכלה רעה:

(יג) ולא עוד כ"א גם משיב רעה תחת טובה באולתו ולא יתן אל לבו לשוב מדרכו ואיש כזה לא תמוש רעה מביתו כי תמיד יגדיל וישריש ברעת עון כפית טובה כמאמרם ז"ל כי הפה שאמר לא ידע את יוסף אמר לא ידעתי את ה' חלילה באופן שמשיב רעה וכו' מוכן לש"א תמוש רעה מביתו כי גם עם אלהים גם עם אנשים יתמיד ברעה זו: או יאמר משיב וכו'. מה שאמרו ז"ל בשחיטת חולין כי ר' מאיר עושה שלום בין שכניו על מריבה ישנה ושמע את השטן אומר וי דאפקריה ר"מ מביתיה דההוא גברא הנה כי בית הריב שם ישכון השטן ובהשלימה ימוש יאמר כי משיב רעה תחת טובה כל כך יושרש במדנים כי לא תמוש רעה מביתו כי לא ישלימו לעולם והשטן ורוח רעה הנברא בריב שם תבא מנוחתו תמיד: