ושמא תאמר ואולי עם היותו צדיק ילכד במוקש כי כמה צדיקים ילכדו בפח מחליקי לשון כתוא מכמר ולמה ה' יעזבנו בידו ואולי יקוץ ויבעוט חלילה לז"א יודע צדיק כו' והוא שיודע הצדיק דין הנעשה מן השמים בדלים כי לא מהבצר מקונם לתת להם די מחסורם חלילה הם דלים אך הוא דין שנעשה בהם שדלדלם לכפרת עונותם לטובתם ומידיעת הצדיק דבר זה גם הוא לא ידאג על מוקש דלותו או צרתו כי יאמר אולי גרם החטא כי וסביביו נשערה מאד ואל תתמה ותאמר הנה גם לרשע המחליק על רעהו לבב כמוהו לדעת זה ואיך תאמר שהצדיק יתן אל לבו דין דלים הלא כמו שלא ישית לב הרשע הרעה אשר תבואנו על פורשו רשת ליד מעגל גם הצדיק כמקרהו גם הוא יקרנו לז"א ורשע לא יבין דעת כלומר כי לא ישית לב למה שיחסר ממנו אפי' להבין מהות דעת שאם היה מבין דעת לא היה רשע כי אין אדם חוטא אלא א"כ נכנס בו רוח שטות וזהו ורשע לא יבין דעת:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 29 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f