רב פנינים על משלי · פרק 9 · פסוק 12

ושמא תאמר איך יהיו לי שנות חיים אם עיקרה הוא על ידי יסורין כי היא ראש לדברים הנקנים על ידי יסורין לזה אמר אם חכמת כו' והוא בשום לב אל אמרו חכמת זה פעמים ואמרו תשא ולא אמר מה ישא וגם שהל"ל ואם לצת אך יאמר יסורי התורה הם עד תקנה אותם שהיא נקנית על ידי יסורין אך אחר כך יסורין בדלין ממך שנאמר ובני רשף יגביהו עוף וזהו אם חכמת כבר מה שחכמת בלבד הוא לך ולא היסורין כי יבדלו ממך אך ולצת שבטלת ממנה לא תעמוד לך מה שחכמת להקל יסוריך לישאם אתך רק לבדך תשא:

או יאמר במה שידענו שאין לך אדם שאין לו עמל בעולם הזה כי אדם לעמל יולד ובזה היטיבו אשר דברו ז"ל אשרי מי שעמלו בתורה ולא אמר מי שעמל בתורה לומר עמלו אשר לעמל יולד מתנכה בעמל תורה ומקבל שכר ועוד לו שהעמל בתורה היא עצמה והוא יתברך מסייעין אותו לסבול עמלו באופן שהוא קונה חכמה אך העמל לא לו לבדו יהיה אך הפורש מהתורה אין מי שישא אתו בעמלו רק הוא לבדו וזהו אם חכמת מה שחכמת הוא לך כלומר אך לא המשא של עמל כי הלא ונשאו אתך מן השמים כאלו אין לך עמל רק החכמה אך ולצת זולת מה שלא חכמת לבדך תשא ואין עוזר לך בעמלך אשר לא יחסר לך: