הנה כל רז"ל פה אחד הסכימו כי גוי הנז' פה הוא ישראל ולפי זה יאמר ויהיה ענין רשב"י במסכת שבת כי כל חסדי האומות בעשות גשרים ושוקים ומרחצאות לא היה רק להושיב זונות ולהנאתם כמפורש שם וכמאמר שמואל לאבלט כמפורש בכמה מקומות וזה אמר צדקה כו' לומר מה שנכנס בשם צדקה שהוא שוה פרוטה מספיק לרומם גוי גם שלא יהיה חסד רק צדקה שלמטה מערך חסד כנודע אך לאומים אפילו מה שהוא למעלה שהוא חסד כשוקים וכו' אדרבה חסדם הוא חטאת כמאמר רשב"י. ויתכן על דרך זה שחטאת האמור פה הוא עמן חסרון כד"א אני ובני שלמה חטאים אל השערה ולא יחטיא ויאמר כי הנה מלת חסד שתים הנה משמעותי' או לשון חסדים או לשון חסרון וכאומרו חסד הוא ופן יחסדך שומע ואמר כי חסד שעושים לאומים לא יאות לפרש כמשמעו רק מגזרת חסרון וזה אמר חטאת שהחסד שלהם הוא מגזרת חטאת וגרעון מגזרת חסד הוא כי חסדם וטובם כחדק כמדובר. או יאמר צדקה שהוא יתברך עושה עם עולמו כלה היא לרומם גוי הם ישראל ואשר נראה יעשה חסד אשר למעלה מצדקה אל לאומים הוא חטאת הנמצא בנוי הנז':
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 14 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f