ואל תחוש יבא פתאום כי הלא צרור הכסף וכו' ולא יבא עד קנות חפצי הבית וליום הכסא יבא ביתו:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 7 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
(יט) או אמרה כי אין האיש וכו' אל תאמר נא אם אין כוונתי לרעה למה אקראך ואל אישי לא קראתי לזבח כי מי יתן והיה פה אך הוא כי אין האיש בביתו ורמזה לו כי ביתו הוא ואין לזרים אתו כי תחת אישה לא תקח את זרים:
(כ) ואל תאמר אולי להיותי הולכת אצל זרים געלה נפשו בי והלך ועזבני ואיך אומר שלא אחפוץ רק חברה לבד כי לא כן הוא כי הלא צרור הכסף לקח בידו ולא צרור הזהב כי אצלי הניחו בבת וז"א הכסף בה"א הידיעה ואדרבה עם לבבו לכבדני בתכשיטין ונזמי האף להביא אלי הלך לו וליום הכסא יבא ביתו לשמח את אשתו בכל טוב. והנה אשר חלק לו בבינה הלא יראה כי היא נצורת לב בדברה אליו מהתלות ולהכחיש המוחש כי הלא היא שית זונה הומיה וסוררת פעם בחוץ וכו' ותפשק את רגליה לכל עובר ותמתיק בפיה רעת שקריה לומר כי רק אותו חשקה לאהבה ולא למעשה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f