שושנת העמקים על שיר השירים · פרק 7 · פסוק 2

מה יפו פעמיך כו' אומר הוא יתברך ראי נא הכנותיך לשוב עדי ושאמצא לך שע"כ קראתיך שולמית כי שלימה את ויקל עזר משדי להגיע עדך לעוזרך כי הלא יש בך כמה סוגי שלימות אם יתעוררו לעורר את האהבה להשיבך עדי כי הנה ראשונה מה יפו פעמיך כי הנה לא יבצר בכל דור סוג צדיקים יוצאים ובאים בקרב העם ללמדם איכה יעבדו את ה' כמעשה אבינו הראשון הוא אברהם יוצא ובא ממקום למקום לעשות נפשות רבות ויש זולתם יבחרו בהכבד ושבת על פנת ירכתי ביתם לא ימוש ספר התורה מידם ולא ילמדוה את בני ישראל ועל הסוג הא' אמר פעמיך הם הצדיקים שאומנותם ללכת להיישיר את העם שע"כ פעמי ורגלי העדה יקראו ומה יכו אלה בנעלים והוא כי עליהם נאמר כי מלאכיו יצוה לך כו' על כפים ישאונך כי ע"כ הולכי בדרך מצוה אין נזקין כעת צאת ישראל ממצרים שעל לכתם בדרך מצוה אמרו רז"ל שמרעמסס על כפים נשאום מה"ש וזהו ואשא אתכ' על כנפי נשרי' נמצאו מה"ש הנעלים אליהם וזהו מה יפו פעמיך בנעלי' ובזה את תופסת אומנו' אברהם אביך כי בתי אתה וזהו בת נדיב שע"י עושה נפשות כמאמרז"ל בב"ר וזה הסוג הוא היותר חביב לפני כי הסוג השני הם חמוקי ירכיך הם המרבים ישיבה בבית מדרשם מיוחדים לישיבה כעוגל הירכי' הן אמת שחשובי' לפני כמו חלאי כתם אך בלבד לחלאים מעשה ידי אמן והוא כי כאשר תכלית החלאים הוא לתלותם באזן על כן בהעשות' ע"י אמן ולא ינתנו באזן הם משוללי הגעה אל התכלית כן הלומד ולא ילמד ויישר את העם לשום הדברים באזניהם ידמה לחלי כתם שלא ניתן באזן שהוא מחוסר התכלית וזהו כמו חלאים שאין בה רק מעשה ידי האמן בלבד ולא נתונה באון כן יחסר מאלה שם באזני העם הישרות לימודו אשר למד כי תכלית הלמידה הוא להיישיר וללמד כלומר וע"כ החלוקה הראשונה היא הנבחרת כי ע"כ שיבחו את שמואל עם ששתיהן כא' טובות: