שושנת העמקים על שיר השירים · פרק 5 · פסוק 1

באתי לגני וכו' מסיים אמריו הוא יתברך אלינו המשתוקקים תשועתו ונשיקות פיהו כימי צאתנו מארץ מצרים ואומר הנה במעמד הר סיני ההוא שדברתי עד כה ראה נא שלימותם אשר מצאתי אז כי הלא באתי לגני ומצאתי אחותי כלה שהיתה משוללת זוהמת נחש שעל כן תתייחס לאחותי ומצאתיה כלה מקושטת מצות שטרם יום המתן תורה אמרה נעשה ונשמע שנתעטרה ק"כ רבוא עטרות כמאמר רבי סימון בגמרא שנים בראש כל אחד מישראל א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע וכל כך גדל' תשוקתם ודבקותם בי כי אריתי מורי עם בשמי והוא כי הנה נשארו פגרים מתים כי דבקו נפשותם בקונם כמדובר למעלה ולא בלבד הנשמות העליונו' או הרוח גם הוא כי אם גם הנפש וזהו אריתי מורי הוא הנפש כמבואר למעלה על מר ואהלות עם כל ראשי בשמים עם בשמי המיוחד הם הנשמות ואמר שאת הכל ליקט הוא ית' אצלו מנפש ועד נשמה וזהו מורי עם בשמי שבכללם הוא הרוח שבנתים וגם אכלתי יערי הוא דבקות הפנימי וטוב הכונה עם דבשי הנוטף משפתותם כנופת שנוטף מתוך השעוה בעלת הדבקות כמפורש על נופת תטופנה וכו' הם כחות הקדושה שנעשו מהכונה ומהדבור הנה כל הטובה הזאת הי' לדור ההוא אמנם אחרי כן בעגל ובדורות שאחרי כן כעסוני ועל כן לבלתי כלות הכל מה עשיתי שתיתי אספתי ושאבתי למעלה באופן שנשארתם עתה בדורות האחרונים משוללים כליה ומשוללי טוב לכן אומר כי איני וותרן רק מאריך ואשר תהיו צדיקים אכלו רעים מאשר אכלתי יערי עם דבשי תהנו אתם גם אתם אך אשר אינכם רעים רק דודים שהחבה בלב אך לא רעים בפועל שתו מהיין והדין אשר שתיתי ושאבתי למעלה ושכרו בתרדמ' לאורך שינת הגלות וייסורי הצרות ואל תתלוננו עד תשובו ותהיו אחי ורעי אז אדברה נא שלום בך: