כשושנה וגו'. משיב הוא יתברך ואומר גם שכדברך כן היה שאליך תייחס עון אשמת העגל לא תכבד אשמתך כי הלא התערבת במצרים ותלמד מעשיהם והוא מאמרם ז"ל שאמר מרע"ה להקב"ה כאשר נעשה העגל ההוא למה הדבר דומה לחכם שעשה את בנו בשם והניחו בשוק של זונות והוא נער כי אז הנערות והילדות עשם את שלו והשוק את שלו ואין על הנער עון אשמה כן אתה ה' את ישראל שהוא נער בעבודת ה' בתת אותם בין המצרים מקום מלא גלולים כו' וזה יאמר פה כשושנה בין החוחים וכו' כי כאשר השושנה הגדלה בין החוחים אם תראנה מלאה חזזית ונרמסת ונקובה אין להטיל ולייחס פגמה אל עצמה לומר כי רע איכותה כי אין זה לה רק מרוע חברתה כי החוחים רמסוה והעלו בה חזזית ומהם דבקה בה הרעה כן היתה רעייתי בין הבנות כי מרעת חברת המצריים והנלוים שם אליהם כערב רב היו למודי הרע לעשות אלילים אלמים הכל כמנהג המדינה אשר גדלו בה כלומר כי לולא החוחים ההם כשרונך הי' רב אז מעתה אבל איך אחיש לגאלך עד מלאת סאת כשרונך:
קריאה במקור
שושנת העמקים על שיר השירים · פרק 2 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Alshich on Five Megillot, Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268473
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 25c4aaa54ac5fc5e9d06ec0112c18fd4072087119f9956094b7f9e8a6c1f2fe1