צרור המור על התורה · בראשית · פרק 22 · פסוק 14

ויקרא אברהם שם המקום ההוא ע"ש הנס ה' יראה. כמו שקרא משה שם המזבח ה' נסי. ופי' השם ואמר כנגד ה' אשר יאמר היום בהר ה'. וכנגד יראה אמר יראה. והרמז בזה כי לעולם יהיה שם המקום הזה ה' יראה. בענין שכל העולם יאמרו לכו ונעלה אל הר ה'. ויורנו מדרכיו וזהו ציון ישאלו דרך הנה פניהם. וזהו אשר יאמר היום לכו ונעלה אל הר ה'. כי בהר ה' יראה השגחתו ומדת טובו. ועל זה רמז בתורה שלשה פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' כנגד בהר ה' יראה. וכן רמז ה' יראה אשר יאמר היום. כי לעולם יזכור השם אלו הדברים שעברו ונזכרו בכאן בעקידת יצחק בהר ה' יראה שהוא ירושלם. כי שם יתקבלו התפלות והקרבנות בסבת עולת יצחק ובזכותו. וכן רמז ה' יראה אשר יאמר היום. כי אחר שהלך אברהם ולא שחט את בנו. כל העולם היו מרננים זה אומר בכה וזה אומר בכה. זה אומר בכל הנסיונות עמד אברהם אבל בזה לא עמד. כי זה הבן נכבד מנפשו. ואחרים אומרים המלאך מנעו והשם שלחו וא"כ דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין. לזה אמר ה' יראה אשר יאמר היום שאומרים בהר ה' יראה. כי שם נראה אברהם ועשה מודעא ושב לביתו ולא קיים מאמר השם. או ה' יראה אשר יאמר היום בכל העולם. ולהוציא מלבם אלו השקרים בהר ה' יראה שכינתך ויבנו בהמ"ק בכאן בעין שיאמרו שזה המקום נתקדש בעולת יצחק ובקדושתו: