צרור המור על התורה · שמות · פרק 32 · פסוק 32

ועתה אם תשא חטאתם הרי טוב. ואם לאו מחני נא מספרך כי למה לי חיים. או שרמז מספרך ממה שכתבת בספרך ואעשה אותך לגוי גדול. כי אין לי חפץ במתנותיך. ואז השיבו השם יתברך מי אומר דבר כזה אשר חטא לי אמחני מספרי. כלומר כשאני מבטיח לאדם לעשות לו טובה ואחר כך חטא. לא אקיים דברי ואמחנו מספרי. כאומרו רגע אדבר על גוי ועל ממלכה וגו'. אבל מי שלא חטא יש לי להשלים דברי וא"כ אחר שאתה לא חטאת יש לי להשלים דברי. וכמו שאמר ובני רחביה רבו למעלה למעלה מששים רבוא. או יאמר אם תשא חטאתם בעבורי הנה מה טוב. ואם אין מחני נא מספרך שהוא ספר התורה אשר כתבת להורותם. כי איני רוצה שיזכר שמי בו לומר ויאמר ה' אל משה ויקרא אל משה. כי יהיה לי גנות גדולה שהייתי פרנסם ומנהיגם וקרוב אליך. ויאמר כל העולם שלא היה לי כח להצילם בתפלתי. או שיאמרו שפיתתני במתנות באומרך אעשה אותך לגוי גדול ושתקתי. ואז השיב לו הש"י מי אשר חטא לי אמחנו מספרי. החוטא ועומד תמיד בחטאו אמחנו מספרי. אבל החוטאים ומתחרטים ושבים אלי לא אמחם. ולכן לך נחה את העם בדרך ישרה ובדרך תשובה. כי אשר דברתי לך אעשה. כמו שאמר למעלה וינחם ה' הנה מלאכי ילך לפניך. הוא מלאך המיוחד לי של רחמים. ואני רוצה לעבור עתה על חטאתם. אבל ביום פקדי מעט מעט אפקוד חטאתם. ולפי שנשארו עדיין בישראל מעובדי העגל או שעטרוהו בנזמים. ויגוף אותם על אשר עשו ותקנו העגל בתכשיטים ונזמים. וזהו אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן. מצד שאלתם לשמצה בקמיהם. וחז"ל אמרו שהעונשים הם כפי הפעולות. יש מהם ששמחו בלבם כי כל לבבות דורש ה'. ויש מהם שנשקו. ומהם שזבחו וקטרו לפניו. והרי אמרו זבח וקטר בסייף. גפף ונשק בנגיפה במיתה. שמח בלבו בהדרוקן: