צרור המור על התורה · בראשית · פרק 12 · פסוק 10

אחר כך אמר ויהי רעב בארץ. זה היה בסבת לוט שהיה הולך עם אברם שהיה רשע גמור ולא למד מאברהם אלא מעט מזער. וכן היה לנסותו כמאמרם ז"ל לפי שבא מתרח שהיה כלו סיגים הוצרך השם להכניסו בכור הברזל להשלים נפשו וכאומרו הגו סיגים מכסף וגומר. וכן היה זה רמיזה על העתיד כי מצד הרעב ירדו בניו מצרימה לעול הגלות. ולכן אמר אל שרה הנה נא ידעתי כי בעבור שאת יפת מראה יקחו אותך המצרים ולכן צריכה את לגדור עצמך מן הערוה. כענין שיהיה סימן לבניך שיגדרו עצמם מן הערוה במצרים. כי בזכות זה יצאו ישראל ממצרים כאומרם ז"ל בזכות ארבע דברים יצאו ישראל ממצרים וכו'. ולכן בבא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה ויראו לקחתה להם לפי שהיא ראויה למלך ולא להם ולכן כשראו אותה שרי פרעה לקחוה למלך. ולאברם הטיב בעבורה לפי שאמרה היא שהיתה אחותו כמו שהיה במצרים שכתוב שם וישאילום וינצלו את מצרים. וינגע ה' את פרעה ואת ביתו. לאות על מכות פרעה בשביל ישראל. ויקרא פרעה לאברם. כמו שאמר שם ויקרא למשה ולאהרן לילה. ועתה הנה אשתך קח ולך. כמו שאמר שם גם צאנכם גם בקרכם קחו וגומר. ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותם. כמו שאמר שם ויהי בשלח פרעה את העם. ויעל אברם ממצרים ולוט עמו. כמו שאמר שם וגם ערב רב עלה אתם. ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב. כמ"ש שם וינצלו את מצרים. ואמר וילך למסעיו להורות שאף על פי שהיה כבד מאד בזהב ובכסף לא רמה לבו ולא עיניו אלא הלך למסעיו כבראשונה. וזהו אל מקום המזבח: