צרור המור על התורה · בראשית · פרק 49 · פסוק 3

ראובן בכורי אתה וגו'. לפי שהיה רוצה לקנטר קצת מהשבטים. אמר בראשונה דרך בקשה ושמעו אל ישראל אביכם. אף ע"פ שיקנטר אתכם ואל תקוצו בתוכחתי. כי את אשר יאהב ה' יוכיח. וזהו ראובן בכורי אתה בני הראשון החביב לי. אבל מה אעשה כי בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי. ולכן אל תותר ליטול כל אלו המעלות:

ואמר יתר שאת. כלומר אחר שאתה בכורי. ראוי שיתנו לך אחיך כבוד וינשאוך כדין תורה ואת לרבות אחיך הגדול. וזהו יתר שאת. וכנגד כחי וראשית אוני אמר ויתר עז. כי אחר שאתה ראשית הכח והאון. ראוי שתהיה גבור כארי. וזהו ויתר עז. ואלו המעלות הם טבעיות אצלך והם ראוים לך. בסיבת פחיתותך אבדת אותם. וזהו אל תותר. כי עלית משכבי אביך בענין בלהה. ובענין לאה שנחלפה ברחל ונתחלל יציע יעקב. לפי שהיתה מחשבתו ברחל ויוסף. וזהו משכבי אביך ולא משכב. וכבר הארכתי בזה בלידת ראובן עיין שם. ובמדרש אמרו ראובן בכורי אתה ברכו שיהיו בניו גבורים בתורה גבורים בגבורה. ואין כח אלא גבורה שנאמר לך בכחך זה. וכה"א בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה מבני חיל אנשים נושאי מגן וחרב וגו'. ואין כח אלא תורה כד"א גבורי כח עושי דברו. וכה"א בארה בנו אשר הגלה תגלת פלאסר מלך אשור נשיא לראובני. ולמה נקרא שמו בארה שהוא בארה של תורה. וכן משה מברכו כן ויהי מתיו מספר. ואין מתים אלא גבורים בכח דכתיב מתיך בחרב יפולו. גבורים בתורה דכתיב בדיך מתים יחרישו ע"כ. הרי ביארו איך ברכת יעקב ומשה מכוונות בראובן. וכן דרשו וראשית אוני על מחלוקת קרח שניצל און בן פלת. וכן דרשו שגלה בראשונה שבט ראובן שנאמר ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי וגו'. וזהו ראשית אוני לשון צער כמו בן אוני ע"כ: