קריאה במקור

צרור המור על התורה · שמות · פרק 3 · פסוק 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ולפי שכשאמר ויאמר הנני נזדרז להלוך לכבוד השם. א"ל השם אל תקרב הלום. כלומר עמוד במקומך ושם אדבר אתך. ולפי שאני רואה אותך מוכן מכל האדם. אני אומר לך של נעלך מעל רגליך. שזה רמז להרחקת הגשמות ותכלית הפרישה מדברי העולם. כמו שנאמר לו ואתה פה עמוד עמדי. אבל יהושע שלא היה דבק כ"כ נאמר לו של נעלך. וישאר לו המנעל האחר להשתמש במותרות ובענייני העולם. ולהורות מעלת משה על יהושע ועל כל הנביאים. תמצא שבמשה כתיב אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלך כמאמרם ז"ל. וכאן ניתן לו המלכות. אבל ביהושע לא אמר הלום. וכן במשה אמר אדמת קדש הוא. וביהושע קדש הוא. להורות על מעלת המקום המקודש של משה שהוא אדמת קדש מבחר המקומות כמו אדמת עפר. וכן נאמר באדם הראשון עפר מן האדמה ממבחר המקומות צבר עפרו. וכן ביהושע אמר ויעש כן. אבל במשה לא אמר ויעש כן. להורות כי יהושע הוצרך לעשות הכנה ולהפשיט כתנתו מעליו. אבל במשה לא הוצרך לעשות שום דבר ולא שום הכנה. בא לו מיד בדיבור זה ונמצא מוכן ושלם מצד עצמו. וכל זה להורות על רוב מעלתו שהוא מוכן בלי הכנת מקום. לפי שלפעמים אע"פ שלא יהיה אדם מוכן יסייעהו המקום. כמו שפירשתי אצל אין זה כי אם בית אלהים. אין זה מצד עצמי אלא מצד היות בית אלהים. ולכן יהושע הוצרך הכנה והכנת המקום שהוא קדש. אע"פ שהוא לא היה כ"כ מוכן ולכן אמר ויעש כן. אבל משה לא היה צריך הכנה ולא הכנת מקום אע"פ שנאמר לו אדמת קדש הוא. וכל זה הוא בדרך הפשט. אבל דעתי עוד בזה כי ביריחו לא היה בו מקום קדוש. וכן בחורב אע"פ שנקרא הר האלהים ע"ש העתיד. לא אמר אדמת קדש הוא אלא על מעלת הדיבור שדיבר עמו. כאלו א"ל שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים לדבר עמי. שתעמוד בעצמך ולא תכנס לפנים ממחיצתך. וזהו אל תקרב הלום וראה אם אתה מוכן. כי המקום אשר אתה עומד עליו. כאלו אמר כי השם אשר אתה עומד עמו הוא דבר קדוש. והנה מקום בכאן רמז לשם יהו"ה. כי כן עולה במספרו י' פעמים י' הם ק'. ה' פעמים ה' כ"ה. ו' פעמים ו' ל"ו. ה' פעמים ה' כ"ה. עולה השם קפ"ו כמנין מקו"ם. וזהו כי המקום אשר אתה עומד עליו. לזרזו במעלת השכינה:
2
והטעם שנראה בסנה. אמרו ז"ל י"ב דברים כנגד י"ב שבטי ישראל. אזכור מהם מה שאזכור משום אנכי בצרה. א"ר פלוני מאי דכתיב יונתי תמתי אל תקרי תמתי אלא תאומתי. מה תאומים אלו כל אחד מרגיש בצער חבירו. כך הקב"ה בכל צרתם לו צר. ד"א להודיעך שאין מקום פנוי בלא שכינה ואפי' הסנה דכתיב מלא כל הארץ כבודו. ד"א להודיעך שהקב"ה טהור ומשרתיו טהורים ומכל האילנות כורתים פסל לע"ז חוץ מהסנה. ד"א מה הסנה כל עוף שנכנס בו אין יוצא משם עד שכנפיו מתמרטות. כך כל המיצר לישראל אינו נפרש מהם עד שנוטל שלו מתחת ידו כי השם נפרע ממנו. וז"ש בלעם כי מראש צורים אראנו ישראל נמשלו לצור וישמעאלים נמשלו לחרס דכתיב ושברה כשבר נבל יוצרים המשל אומר נפל קדירה על כיפא ווי לקדירה. נפל כיפא על קדירה ווי לקדירה. וזה רמז על גבורת ישראל. כאומרם שלשה עזים הם. ישראל באומות וישמעאלים יכלו באפס תקוה. וישראל ישארו בחזקתם כצור החלמיש. ד"א כמנין הסנה שרתה שכינה בהר. כי שלשה עליות עלה משה להר ובכל עלייה שהה שם ארבעים יום. הרי ק"כ כמנין הסנה. דבר אחר מנין הסנה היו ימיו של משה דכתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום. דכוותה מערת המכפלה מנין מכפלה היו ימיו של אברהם. דכתיב ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים. דבר אחר מה הסנה גדל במקום מים ובמדבר. כן יש בישראל בעלי תורה ובעלי מצוה. ד"א לפי שכל האילנות יש מהם שיש להם עלה אחת ויש מהם שיש להם שנים או שלשה. אבל הסנה יש בו ה' עלין. כך אמר הקב"ה למשה. אין להם אלא זכות אברהם יצחק ויעקב ומשה ואהרן. ד"א מה הסנה גדר לגן כך ישראל גדר לעולם. ד"א הסנה. בכאן הראו לו נתינת התורה בסיני. כלולה בעשרת הדברות כנגד שני ההי"ן והסמ"ך היא כנגד ס' מסכתות. היא תורה שבע"פ שקבל משה מסיני. והנון היא כנגד נ' פרשיות של תורה זאת אינה מן המנין. והג' נפלאו ממני. אח"כ מצאתי המדרש כלו וזה נסחו. רבי יוסי אומר מפני שהוא טהור ואין עו"ג יכולים לעשות ממנו פסל לע"ז. א"ר יונה מאי דכתיב יונתי תמתי כלומר תאומתי. מה התאומים הללו חשש אחד מהם מרגיש חבירו. כביכול אמר הקב"ה עמו אנכי בצרה. מלמד שאמר הקב"ה למשה אתה רואה שאני בצער כשם שישראל שרויים בצער. שאני מדבר עמך מתוך הקוצים. כביכול אני שותף בצערא. ד"א ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה ואפי' הסנה. דבר אחר מה הסנה שפל מכל האילנות כך היו ישראל בגלות שפלים מכל האומות. דבר אחר כשם שהסנה קשה מכל האילנות. וכל עוף שנכנס בסנה אינו יוצא ממנו בשלום אלא כנפיו מתמרטות. כן מי שמזיק לישראל אינו יוצא לשלום. רבי יוחנן אומר מה הסנה גדר לעולם כן ישראל גדר לעולם. ד"א רמז לו שיחיה ק"כ שנה כמנין הסנה. ודכותיה חי אברהם קע"ה כמנין המכפלה. ד"א כמנין הסנה שרתה שכינה בהר שעלה משה ג"פ. ד"א מה הסנה יש בו קוצים ורירין כך בישראל יש צדיקים ויש רשעים. רב נחמן בנו של ר"ש בן נחמני אמר כל האילנות יש מהם עושים עלה אחת ומהם שנים ומהם ג' דהיינו הדס. אבל הסנה יש לו ה' עלין. א"ל הקב"ה למשה אין להם לישראל אלא זכות אברהם יצחק ויעקב ומשה ואהרן. ד"א מה הסנה אינו גדל אלא על המים. כך ישראל אינן מתקיימים אלא בזכות התורה שנמשלה למים. ד"א מה הסנה גדל בגנה ובנהר כך ישראל גדולים בעוה"ז ובעוה"ב. ועוד ד' פעמים כתיב הסנה כנגד ד' גליות ע"כ:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39