צרור המור על התורה · דברים · פרק 28 · פסוק 26

ואמר ולבהמת הארץ. שלא כדרך העולם. כי לא היה לו לומר אלא לעוף השמים ולחית הארץ. כי אין דרך הבהמות לאכול הנבלות. ועם כל זה ואין מחריד על מכה גדולה כזו לשוב אל ה' ולומר. כי זאת המכה מאתו יתעלה על רוב עונך. או שיאמר ואין מחריד. שאע"פ שיראו החיות שהבהמות אוכלים נבלת האדם שלא כמנהג העולם. לא יחרדו ולא יקומו אלו על אלו. לפי שהכל באים במאמרו יתעלה כמוזכר במפלת גוג. יככה ה' בשגעון וכו' והיית ממשש בצהרים. הוא כנגד וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. עד שיאמרו עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ועכשיו יככה ה' בשגעון ובעורון. עד שבחסרון דעתך והיית ממשש בצהרים. ובזה ולא תצליח את דרכך. כאומרם דעה חסרת מה קנית וכו'. והיית אך עשוק וגזול וגו' אשה תארס שורך טבוח לעיניך בניך ובנותיך נתונים לעם אחר וגו'. כל זה הוא בכלל פסוק וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ואתה עם חכם ונבון. ובזה וייראו ממך ולא יגזלוך ולא יקחו אשתך וכרמך ובניך. אבל כשתהיה חסר לב ומשוגע לא יראו ממך ויגזלוך. וכן אשה תארס ובית תבנה ושורך טבוח לעיניך. הכל נמשך מזה כי אחר שיראו כי ה' סר מעליך. ויהי עריך יגזלוך ויקחו אשתך ובניך ופרי אדמתך בלי פחד ומורא. באופן שתהיה עשוק ורצוץ כל הימים בסבת חסרון דעתך: